ללמוד לראות את המוזרות שלנו באור יותר חיובי 

פורסם לראשונה 17/04/2017. נערך 2023. 

סולן להקת הפיקסיז, פרנסיס בלאק, הוא אדם יצירתי מאוד. בראיון עם המגזין “Psychology Today” דיבר בלאק על הגורמים שהניעו את תהליך היצירה שלו. כילד, היה מופנם ולא היו לו הרבה חברים: “היה לי קשה להתחבר לאנשים..הייתי מתבודד שהסתובב עם הילדים המוזרים.. התחלתי להרגיש אאוטסיידר”. 

המצב החברתי הזה הוביל את בלאק לראות את עצמו באופן שלילי ולסבול מביקורת עצמית נוקבת: “יש עליך תווית של ‘שונה’ או ‘מוזר’ וזה הופך לדלק למשהו רע”.

אולם, בהמשך, הצליח בלאק להתמודד עם הביקורת השלילית הזו על ידי שינוי הנרטיב, או הסיפור שהוא מספר על עצמו. הוא גילה את היצירתיות שלו דרך העיסוק במוזיקה, והוריו עודדו אותה. כך החל לראות את עצמו כ”אמנותי” ו”יצירתי” במקום “מוזר”. הוא הבין שזה בסדר שהוא שונה, זה פשוט הופך אותו לאדם יצירתי יותר. כך החל לבטא את הצד הזה יותר, ובסופו של דבר, הקים את להקת הפיקסיז.

בראיון הוא מדבר על הצורך להרחיק את עצמך מהביקורת של אחרים עליך: “כדאי שתשאיר מחוץ לדלת את כל הקולות והציפיות של אחרים ממך- כי זה לא הולך לעזור לך לעשות עבודה טובה.. וברגע שתבין שזה פוגע באומנות שלך, לא תרצה לעשות את זה”.

אנשים רבים חושבים שאם יהיו קשוחים עם עצמם וישפטו את עצמם לחומרה יצליחו יותר. למשל, רבים מאיתנו נוהגים לדבר אל עצמנו באופן ביקורתי מאוד לאחר כישלון בראיון עבודה, או אפילו עקב אכילת משולש פיצה מיותר. סיפורים כמו זה של בלאק מראים לנו כמה הקולות הביקורתיים האלה מזיקים להתקדמות שלנו במטרות החשובות לנו. צריך לנקות אותם כדי לתת לדברים הטובים באמת לצאת.

במאמר זה אדבר על הקשר שבין ביקורת עצמית ויצירתיות, ואבדוק כיצד ניתן דרך השקטת הביקורת העצמית, לראות את היצירה בעיניים אובייקטיביות יותר, תוך גישה חיובית ומקבלת.

ביקורת עצמית כתכונת אישיות

ביקורת עצמית היא תכונה אישיותית יציבה, בה האדם נוהג להעריך את עצמו לחומרה, בהתאם לסטנדרטים גבוהים מאוד אשר הוא מציב לעצמו. כאשר הסטנדרטים הקיצוניים לא מושגים, לאדם יש נטייה להאשים, להעניש, לבקר ולהיות מאוכזב מעצמו.

פרופ’ גולן שחר, חוקר ביקורת עצמית ידוע, מכנה ביקורת עצמית כ”פושעת”, ומציין כי ביקורת עצמית כתכונה הינה אחד הממדים החזקים ביותר-אם לא הכי חזק- של רגישות אישית לפסיכופתולוגיה. אכן, ביקורת עצמית כתכונת אישיות נמצאה במחקרים כמנבאת הפרעות נפשיות שונות, כדיכאון, חרדה והפרעות אכילה1,2.

בדקתי יותר לעומת את הקשר שבין ביקורת עצמית ויצירתיות ע”פ מחקרים. האם באמת הנטייה לביקורת עצמית פוגעת ביכולת להביע את הפוטנציאל היצירתי שלנו?

השפעת ביקורת עצמית על יצירתיות

במחקר3 שאלו אנשים “עד כמה אתם ביקורתיים כלפי עצמכם בדרך כלל?” לאחר מכן נתנו להם לבצע מבחן יצירתיות. אותם אנשים שהגדירו את עצמם כגבוהים יותר בביקורת עצמית, ביצעו הרבה פחות טוב במבחן היצירתיות לעומת האחרים.

אך היה לניסוי היבט נוסף:

החוקרים ביקשו מכל הנבדקים, לפני ביצוע מבחן היצירתיות, לכתוב על סיטואציה שלילית שהם חוו בתיכון או באוניברסיטה אשר גרם להם להרגיש רע עם עצמם- משהו שכלל כישלון, השפלה או דחייה.

לאחר מכן, חצי מהנבדקים המשיכו בניסוי כרגיל, והחצי השני התבקשו לעשות 3 משימות אשר מכוונות לעורר חמלה כלפי עצמם:

1. להכין רשימה של דרכים בהן אנשים אחרים גם כן חוו אירועים דומים.
2. לכתוב פסקה בה הם מדברים לעצמם באופן מבין ותומך, ממש כפי שהיו מדברים עם חבר אשר עבר אירוע דומה.
3. לראות את האירוע באופן אובייקטיבי ומרוחק מהם.

תוצאות הניסוי הראו כי משימת החמלה העצמית ביטלה את ההבדל ביצירתיות בין הקבוצות. כלומר, האנשים הגבוהים בביקורת עצמית אשר ביצעו משימות לעירור חמלה עצמית, היו מקוריים בדיוק כמו האנשים הנמוכים בביקורת עצמית, ואפילו מעט יותר!

ייתכן והעלייה הקטנה בחשיבה היצירתית, נבעה מהורדת האפקט המעכב והמדכא של ביקורת עצמית. ואילו האפקט החיובי של ביקורת עצמית, נותר בפעולה (על כך אדבר בהמשך).

איך ביקורת עצמית פוגעת ביצירתיות? 

בניסוי המתואר מעלה, האנשים הגבוהים בביקורת עצמית ככל הנראה נרתעו מהצורך לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהם מציבים לעצמם, ולכן לא הביאו את הטוב ביותר שלהם לידי ביטוי במבחן היצירתיות. יכול להיות גם שהביקורת העצמית הקשוחה דיכאה את הנטיות היצירתיות הטבעיות של הנבדקים ולא אפשרה להן להתבטא בחופשיות.

בנוסף, ביקורת עצמית הופכת אותנו לרגישים יותר לדחייה מהאחר, ואנו חוששים יותר ממה אחרים יגידו. 

פיתוח יצירתיות מערב קבלת פידבק בונה ושיפור העבודה לפיו. אומרים שאף סופר מעולם לא כתב טיוטה ראשונה מוצלחת- תמיד יש מקומות לשיפור ולשינוי. וכדי להפוך את הטיוטה הראשונה הגסה והבינונית לגרסה משודרגת, יש צורך לקבל ביקורת בונה מאנשים אחרים לגבי מה עובד ומה כדאי לשנות.

אנשים עם ביקורת עצמית גבוהה עלולים לקחת את הפידבק או הביקורת באופן אישי ולראות את עצמם ככישלון. לכן, ייתכן ויימנעו מקבלת ביקורת בונה אשר יכולה להשפיע לטובה על תוצרי העבודה שלהם ועל פיתוח היצירתיות. 

מחקרים מראים שאכן, אנשים הגבוהים בביקורת עצמית רגישים יותר לביקורת מאחרים4,6, והם מרגישים שאחרים מעבירים עליהם ביקורת, גם כשהם לא5.

הנטייה הזו “לקחת קשה” ביקורת שלילית ולחפש אישורים חיוביים כל הזמן, עלולה למנוע מאנשים עם ביקורת עצמית למצות את מיטב היכולת היצירתית שלהם.

לראות את עצמנו באופן אובייקטיבי 

דרך חלופית וטובה יותר לביקורת עצמית נוקבת, היא ללמוד לבקר את היצירה שלנו בראייה אובייקטיבית. הדבר דורש את היכולת להתבונן בעשייה שלנו כאילו מנקודת מבט חיצונית. 

ראינו בהתחלה שבלאק מסתמך על עצמו ומקשיב לקול הפנימי שלו בעבודתו. זהו תהליך אשר דורש יכולת העברת ביקורת או הערכה מסוימת על העבודה שלנו, והוא שונה מביקורת עצמית שלילית או “מענישה”.

“האמנים, יש להם עניין שיאמינו בהברקות פתע הקרויות השראות. לאמיתו של דבר, דמיונו של האמן או הוגה הדעות הטוב, יוצר ללא הרף דברים טובים, בינוניים וגרועים, ואילו כושר השיפוט שלו, המושחז ומיומן מאין כמותו, פוסל, בוחר, קושר דברים זה לזה. ממחברותיו של בטהובן אנו לומדים שהוא ליקט את הנעימות הנפלאות ביותר מעט-מעט, וכמו בחר מתוך שפע ההתחלות…כל הגדולים היו פועלים גדולים, בלתי נלאים לא רק בהמצאה, אלא גם בפסילה, בניפוי, בשינוי הצורה, בארגון.”  (ניטשה מתוך “אנושי, אנושי מדי” 7).

אמנים צריכים להיות לא רק מוכשרים בתחומם, אלא גם לדעת לבחור את הרעיונות הטובים מבין שלל הרעיונות שלהם, ולהשקיע דווקא בהם את מירב האנרגיה.

הערכה עצמית אובייקטיבית היא היכולת להסתכל באופן אמיתי וכנה על הביצועים של עצמי, לא באופן שלילי או חיובי באופן מוגזם. 

בספרו Flow and the psychology of discovery and invention8, צ’יקסנטמיהיי מדבר על התכונות של אנשים יצירתיים, וטוען שהם מאופיינים במורכבות. באנשים היצירתיים ביותר ישנם קטבים מנוגדים זה לזה המתקיימים אצלם בו זמנית. אחד מהם הוא היכולת של אנשים מאוד יצירתיים לטפח הן תשוקה קיצונית לעבודתם והן ביקורתיות ואובייקטיביות בשלבי העריכה והשינויים של התהליך היצירתי. כלומר, הם יכולים להחליף בין קרבה גדולה ליצירה שלהם, לבין התנתקות ממנה והתבוננות בעיניים בוחנות. תכונה זו מסייעת להם ליצור ברמה גבוהה ביותר.

להחליף את הביקורת בחמלה

לפעמים אנו חושבים שאם רק “נהיה קשוחים עם עצמינו”, ההצלחה תגיע. אך חשבו על התמונה של הורה מעניש המכה את הילד שלו כל פעם שטועה בנגינה על פסנתר, כדי לגרום לו להיות נגן טוב יותר. הילד אולי ילמד לנגן, אך בהזדמנות הראשונה שלו כבוגר ישכח מהפסנתר ומכל מה שקשור אליו. גישה חיובית ומקבלת כלפי עצמינו, תוך מודעות למקומות בהם צריך להשתפר, היא נכונה יותר בתהליך פיתוח היצירתיות שלנו.

כדי להתמודד עם ביקורת עצמית, קחו על עצמכם תפקיד של הורה אוהב (ניתן להיעזר במשימות לעירור חמלה עצמית המתואר בניסוי למעלה). 

בו זמנית, אמצו גישה המקבלת ומאמצת את הייחודיות שלכם. היא לא מוזרה, היא יצירתית.