אינטגרציה פסיכדלית
מסעות פסיכדליים והשפעותיהם
בתקופה הנוכחית, שזכתה לשם “הרנסנס הפסיכדלי”, אנחנו לומדים יותר ויותר על חומרים משני תודעה (בניהם MDMA, פסילוסיבין וLSD) ועל פוטנציאל הריפוי שהם מביאים. אנשים בוחרים להתנסות בחומרים משני תודעה מסיבות שונות – עניין וסקרנות, התפתחות אישית וריפוי עצמי, או מתוך רצון בחוויה מהנה.
בנוסף, אנו נמצאים בתקופה בה יש פריחה של מחקר בנושא טיפול בעזרת חומרים משני תודעה. מחקרים מראים שתחת התנאים המתאימים, עם מטפלים שמוכשרים לכך, לחומרים אלה פוטנציאל ריפוי משמעותי של הפרעות נפשיות שונות. למשל, פותח פרוקוטול של טיפול ב-MDMA לפוסט-טראומה, שהראה תוצאות מבטיחות.
במקביל, מסעות פסיכדליים יכולים להוות חוויות קצה מטלטלות. תחום המחקר והטיפול בחומרים משני תודעה היום רואה את האינטגרציה כחלק חשוב ובלתי נפרד מהמסע עצמו. בזמן המסע, אפשר לחוות תחושות מגוונות הכוללות בלבול, אובדן משמעות, שינויים בתפיסת המציאות והעצמי, עצב, חרדה, התרוממות רוח או תחושות אחדות ואהבה. לעתים יכולים לעלות זכרונות קשים ומציפים. בין אם החוויה עצמה הייתה חיובית או מאתגרת (“טריפ רע”), לעתים בסיום המסע יש קושי לחזור לשגרת החיים, להבין את משמעות החוויות ולהתמודד איתן.
מהי אינטגרציה פסיכדלית ומדוע היא חשובה?
לאחר מסעות פסיכדליים, מומלץ מאוד לבצע תהליך אינטגרציה עם מטפלת. בתהליך האינטגרציה, המטופלת משתפת על החוויה שעברה, ובתהליך משותף עם המטפלת, מחברת את החוויה לקונטקסט הרחב יותר של חייה, ומבינה איך אפשר להשתמש בתובנות מהמסע לצורך התפתחות אישית. במחקר שבו ראיינו אנשים לגבי חווית ה”טריפ הרע” שלהם, עלה כי היכולת לזקק מהחוויה משמעות ותובנות, אפשרה להם לחוות את הטריפ באופן חיובי. המרואיינים תיארו שלמרות שהטריפ היה מאתגר, הם חוו אותו כמועיל ותורם בקונטקסט הרחב יותר של חייהם. כך, האינטגרציה הפסיכדלית מאפשרת להפוך גם “טריפים רעים” לחוויות שיכולות להביא לשינויים חיוביים בחיים של האדם.
עברתי הכשרה רשמית למטפלים על עיבוד חוויות פסיכדליות של ארגון MAPS ומכון האקומי בשיתוף אוניברסיטת רייכמן. חשוב לציין שאני לא מטפלת בעזרת חומרים משני תודעה, והתחום איננו חוקי בארץ שלא במסגרת מחקר.