גישה טיפולית
הגישה שלי כמטפלת
אני רואה את הטיפול הפסיכולוגי כמרחב אישי עבור המטופל.ת, מרחב לא שיפוטי, מקבל ותומך. מרחב המאפשר, דרך שיח פתוח והתבוננות משותפת, לגלות את עצמנו, להבין את הדפוסים שלנו, להתפתח, ולהתמודד עם קשיים.
במהלך הטיפול, אני קשובה למה שהמטופל.ת מביא.ה ולצורך שלו.ה באותו הרגע, ללא שיפוטיות.
לפי מה שעולה ברגע, אני בודקת מה יהיה נכון ומדויק למטופל.ת. האם להציע הצעה או דרך אחרת להתבוננות? האם לתת לדברים פשוט להיות מבלי להגיב? האם לשקף את תחושות המטופל.ת, או לחלוק את התחושות שעלו בי? תהליכים יכולים לקחת זמן, במיוחד כאשר הקושי שעובדים עליו הוא עמוק. יחד עם הצורך לקבל את העובדה הזו ולתת מקום לתהליכים לקרות, בכל פגישה אני מכווננת לעבר שינוי וצמיחה, ונותנת משהו שהמטופלת יכולה לקחת איתה כצידה לדרך.
טיפול כתהליך משותף
בטיפול הפסיכולוגי, גם המטופל.ת וגם המטפלת הם שותפים לתהליך. הטיפול הפסיכולוגי איננו פועל בדרך חד כיוונית – מהמטפל למטופל.ת, אלא מהווה עבודה משותפת. המטפלת מחזיקה בידע וכלים חשובים המסייעים בתהליך השינוי. היא מכווינה, מסייעת, מציעה הצעות, תומכת, ואילו השינוי עצמו מגיע מתוך העבודה האישית שעושה המטופל.ת.
ככל שהמטופל מגיע עם מוטיבציה רבה יותר לשינוי, ועם נכונות רבה יותר לשתף, להתבונן בכנות, להרגיש ולחוות באופן ממשי, כך הטיפול יהיה אפקטיבי יותר. ויחד עם זאת, לפעמים קודם כל צריך לבנות בסיס בטוח מספיק בקשר שבין המטופל והמטפלת, כדי לפתח את האפשרות להשתמש בטיפול לצורך שינוי. לעתים עצם הביטחון והאמון שנוצרים בקשר בטיפולי, כבר מתחילים לעורר תהליכי ריפוי משל עצמם.
כלים בטיפול
אני משלבת בטיפול התבוננות על איך אירועי העבר ומערכות היחסים בעבר השפיעו על המטופל/ת, ועיבוד רגשי של האירועים הללו, לצד עיסוק בגורמים בהווה, וחשיבה על העתיד.
יש ברשותי ארגז כלים עשיר שאספתי מהלימודים שעשיתי לאורך הדרך, השואב מגישות של CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), מיינדפולנס ו-ACT (תרפיית קבלה ומחויבות). במהלך הטיפול אני עושה חשיבה לגבי מה יכול להתאים ולסייע למטופל.ת, ומציעה התערבויות בהתאם.
אני מאמינה שכלים פונקציונליים הם חלק חשוב מהטיפול, אך הם לא המרכיב הטיפולי היחיד בדרך לשינוי. על פי מחקרים, חלק גדול מתהליך הריפוי שקורה בטיפול, מתרחש באמצעות הקשר הייחודי הנרקם בין המטפלת והמטופלת, דרך הרכיבים שהם מעבר למילים – חמלה, קבלה, סקרנות, אמון.
בטיפול, אני משאירה גם מקום להומור, שהוא בעיני כלי חשוב לריפוי. כאשר אנחנו יכולים לראות את המשעשע שבמצב הכה-אנושי שלנו, אנו פחות מעורבבים עם הקשיים. פתח לשינוי נפתח.