גיל ההתבגרות הינו תקופה של שינויים משמעותיים מבחינה פיזית ומנטלית. זוהי תקופת ביניים, בה מתקיימים חלקים בוגרים לצד חלקים ילדיים אצל המתבגר או מתבגרת. יכולות חדשות מתפתחות, כולל הבנה עמוקה יותר של העצמי והאחר וחשיבה אבסטרקטית. אך עדיין מתקיימים גם חלקים ילדיים יותר. למשל, ייתכן ומתבגרת תהיה בעלת יכולת וורבלית גבוהה מאוד, אך תחווה סף תסכול נמוך וקושי להסביר את עצמה ברגעי קושי. 

בתקופה זו ישנו רצון עז לעצמאות ואוטונומיה, וצורך בביסוס זהות נפרדת מהמעגל המשפחתי הקרוב. הדבר יכול להוביל לקשיים ביחסים בין ההורה למתבגרת. למשל, ילדה שהייתה משתפת וקרובה לאמה יכולה לפתע להגיב בכעס והסתגרות. לצד זאת, קיים צורך עז להשתייך, גם בקבוצות חברתיות וגם במשפחה. 

חוקרים טוענים שבגיל ההתבגרות, קבוצת השווים הופכת למשמעותית יותר בהשפעתה לעומת ההורים. לאור זאת, בגיל ההתבגרות יש רגישות חברתית רבה, ועיסוק רב בדימוי עצמי, ובאיך אחרים תופסים אותי. עם זאת, הם עדיין זקוקים מאוד לתמיכה של הוריהם (גם אם הם לא מראים את זה). 

בעידן הנוכחי, תקופת גיל ההתבגרות הופכת למאתגרת אף יותר נוכח ההתפתחויות החברתיות והטכנולוגיות. המדיה החברתית מעמיקה את ההשוואה לאחרים, ואף יכולה לייצר חווית ניתוק מהאחר. בנוסף, בני נוער רבים נפגעו מהשפעות הקורונה, שהותירה אותם תקופה ארוכה ללא מסגרת.